ה- ד.נ.א של קמעונאי-המזון מותאם למכירה בשירות עצמי בחנויות פיזיות ומקומיות כאשר המוצרים חייבים להיות על המדף כדי לבצע את המכירה. פירושו הדבר שיש “הכרח מכירתי” לאיחסון ושטח לפני המכירה, זה גם אומר מגבלות “מדף” רגולטוריות עם הוצאות נלוות למכירה במדפים. כמו “פחת” ומגבלות נוספות המשפיעות על היקף המכירה. יתרה מזאת, שיטת המכירה על המדפים בחנויות מקומיות הן אלו שקובעות את תהליך שרשרת אספקת המלאי, שרובו ריכוזי בכמויות גדולות. זה בנוי כך, כדי לפתור את האתגר הגדול ביותר בניהול המלאי ולגשר על הפער בין מקומות ייצור רבים ומרכזיים לבין סוג הרכישה הפיזית של הצרכנים המקומיים, סל של פריטים מגוונים. התהליך הקיים כולל ייצור, הפצה ואפילו שיווק מבוסס כולו סביבו המכירה על “המדף”. שינוי חלקי אינו משנה את ה- DNA העסקי שלו ומגביל את יכולתם ההתעצמות בגזרה זאת.

ה- ד.נ.א של קמעונאות המזון הוא זה שמגדיר את הצעת הערך הסופית ללקוח:

– מחיר – 97% מסה”כ המכירות, של קמעונאים מתחום המזון, הם עלויות תפעול והוצאות נלוות אחרות (!!!).
– איכות – 74% ממצרכי המזון על המדפים מיוצרים עם חומרים משמרים ומייצבים להארכת חיי המדף.
– מגוון – ניתן בעיקר על ידי אספקה ריכוזית עם יכולות מינימליות ולא כלכליות עבור ספקים קטנים ובינוניים.

מעבר לכך, הבעיות של קמעונאות המזון אינן רק לוגיסטיות ותפעוליות, הן גם מחויבות לעיסקי הליבה שלהן. בהיותם תאגידים ריכוזים, עם שורשים עמוקים בדרך המסורתית של עשיית עסקים, מערכת היחסים שלהם עם צרכנים ויצרנים דומה יותר לאינטרסים מנוגדים מאשר לשותפים, לא רק נושא האמון ההדדי בבעיה  אלא קידום המותג שלהם הוא זה שבחשיבות עליונה וזה לא יכול להיות אחרת. שילוב שתי ערוצי המכירה, פיזית ומקוונת תחת אותה קבוצה עסקית, יפגע בפעילות הליבה של העסק ו/או יפגע בהצעת הערך לקוח כדי לפצות על המגבלה של האחר. כך או כך, זה לא יהיה מהפכני. חשוב לזכור, המורכבות התעשייתית בקמעונאות המזון המסורתית היא תוצאה של סיבוכים  אבולוציונית לאורך מאה השנים האחרונות בצורת עסקים שהיא יעודית למכירה פרונטלית ולא לקניות אונליין. יש הבדלים משמעותיים בין השתיים ולא רק מזווית הצרכן, החשיבה שניתן לחבר בין השתיים היא שגוייה ואינה כדאית כלכלית לניהול משולב, זה פשוט עסק עם ד.נ.א שונה.

אבל עכשיו כל זה יכול להשתנות,

ברכישות מקוונות, אין צורך שיווקי לנוכחות כל המוצרים בחנות הסניף בזמן המכירה. ניתן להחזיק פחות מלאי ולספק מבחר גדול בהרבה ואף טרי יותר מאשר בסופרמרקטים הגדולים בעלויות תפעול מצומצמות באופן משמעותי, וזאת על ידי שינוי אופן העברתם של מוצרי FMCG בין מקום אחד למשנהו בדרך חדשנית של איסוף, אחסון, ליקוט מוצרים וחלוקה לצרכנים ברכישות מקוונות. (פטנט פנדינג)

אנו מאמינים כי יש צורך רב למיזם הנותן מענה רחב והיקפי שמחבר את הצרכנים ישירות לכל היצרנים, הספקים ויבואנים דרך האונליין מרקטפלייס למוצרי מזון וצריכה במכירה ישירה לצרכן. זאת בשילוב הטכנולוגיה החדשנית המאפשרת הקמת רשת של סניפי ליקוט קטנים על ידי זכיינים בקהילה המקומית.

למעוניינים בפרטים אודות אפשרויות השקעה נא להירשם* במקומות היעודיים או ליצור קשר באמצעים נוספים.
*אימייל חוזר עם מידע נוסף ישלח לנרשמים.